כניסה סטודנטים / בוגרים
הצגנו בפני פרופסור ישראל אומן, זוכה פרס הנובל בכלכלה על תורת המשחקים ומכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, כמה קריטריונים וכך ענה בקצרה:
המכללה למדינאות
אני מתבקש להצטרף להרבה גופים ומפעלים שהם חיוביים מאוד. אם איני יכול לעשות דבר משמעותי עבור אותו המוסד אז איני מצרף לועדה המנהלת. על כן הצטרפתי רק לשני גופים ולהם אני עוזר. המכללה למדינאות היא אחד מאותם הגופים. המכללה הינה המוסד החשוב ביותר במדינה. המדינה כיום נוטה יותר ויותר לפוסט ציונות, כיוון שהמרחב האקדמי מבוסס בין השאר על אסכולות פוסט ציוניות והצעירים, לצערי, ממשיכים דרך זו. הם הופכים לאנשי ממשל ושירות ציבורי ומטמיעים את ציונות המגמות הללו במסדרונות השלטון. המצב חמור ביותר במדעי הרוח, כלכלה, מדע המדינה, מנהל עסקים ותקשורת. המכללה חושפת צעירים כאלו לפרדיגמות חשובות אחרות ועל כן, בעיני, היא המוסד החשוב ביותר.
השירות הציבורי
המחר נקבע על ידי היום. והיום יש שלושה שטחים בהם המכללה פועלת: הפקידות הממשלתית, התקשורת ומערכת המשפט. הנהגת מערכות אלו תלויה בנו. קיבלתי את פרס ישראל יחד עם עוד עשרה אנשים. אחד ממקבלי הפרס היה היסטוריון להיסטוריה כללית. הוא נאם והזכיר את הרודיטוס, סופוקלס וסוקרטס. ואני שואל את עצמי, האם זהו פרס ישראל? הפעם היחידה שדיבר על העם היהודי היה כשטען שהעם היהודי קיבל את שמו רק לאחר תרגום התנ"ך ליוונית. אח"כ פגשתי את הרב שי פירון. הוא שאל אותי מה חשבתי ועניתי שלא אהבתי את נאומו של ההיסטוריון. הרב ענה: "מי כמוך יודע שעל מה שהאקדמאים אומרים לא ניתן לשלוט". אח"כ הצטערתי שלא עניתי לו: "אתה האחראי על מי שמדבר. אתה אחראי על המנגנון הזה" הפקידים הממשלתיים הם שהחליטו שההיסטוריון הזה ינאם וחסרה להם פרספקטיבה ציונית. לשם אנחנו במכללה מכוונים.
יהודי התפוצות
יהודי התפוצות הם חלק מהעם היהודי. חלקנו יושבים כאן וחלקנו שם. אני מכבד אותם מאוד והם פועלים יחד איתנו ליצירת דעת קהל עבור ישראל ומסייעים מאוד גם מבחינה כספית. מאז חורבן בית ראשון קיימים יהודים בנכר. התלמוד הבבלי הוא מקור העיקרי להלכה ולא התלמוד הירושלמי.
החברה הישראלית
סך הכל משהו יפה. יתכן שמה שחסר קצת זו מוטיבציה שמקורה בתרבות הישראלית- חסרת זהות מגובשת.. לדעתי רבים אינם יודעים מה הם עושים כאן. כרגע יש תקופת זוהר כלכלית במדינה ואני מקווה שזה ימשיך, אך מבחינה ביטחונית לא קל כאן- לדעתי, לאזרח בעל זהות יהודית מפותחת יותר קל לגור במדינה קשה שכזו.
השכלה גבוהה ומחקר
בכל התחומים מצוינת, ישנם הרבה הישגים. את הסתייגותי לגבי הפוסט ציונות באקדמיה כבר ציינתי. לגבי בחירת תחום לימוד- איני מאמין שיש ללכת רק להיי טק, אנשים שהולכים לשם לא תמיד חושבים על כלכלת המדינה, אבל היד הנעלמה של אדם סמית' (המופיעה כבר בגמרא) מראה כי כל אחד עושה מה שטוב לו וזה טוב לחברה. הכלכלה הישראלית מצוינת וזה בזכות אנשים שרוצים לקדם את עצמם. צעירים שואלים אותי מה ללמוד ואני אומר שצריך ללמוד את מה שאוהבים, כי אם תלמד מה שאתה אוהב אתה תשקיע בזה ותהיה טוב בזה.
חירות או שוויון
אני בעד שוק חופשי, אך מרוסן במידה. יש צורך ברגולציה בשביל שקיפות ובשביל תחרות. פרט לאלו לא צריך רגולציה. לא צריך להתערב למנהלי חברות. הנושא של שוויון לא מדבר אלי, חשוב שלכל אחד יהיה מה לאכול והיכן לגור, אך לא מפריע לי שיהיו אנשים עשירים ממני. ערך השוויון אינו קיים במקורות ואינו מתאים להשקפתי.
בחירות לנשיאות
אף אחד לא הציע לי את המשרה וגם איני רוצה בה. לדעתי זה כלא מעשי וכלא מחשבתי. כרגע אני יכול לכתוב ולומר מה שארצה, זה מה שאני אוהב.
חזון
(פרופסור אומן עוצר לשניות ארוכות) מקווה שתהיה מדינת ישראל עוד 50, 100 ו-200 שנה. אם נצליח להתקיים נוכל לחשוב על חזון, אך אין זה ברור. לא בגלל האויב החיצוני, אלא בגלל האויב הפנימי.
ולקינוח
מאחל למכללה שתשפיע אפילו יותר מעכשיו.