כבר כמה שבועות מתחוללת לה "סערת לימודי האזרחות", שבמרכזה ניצב מיודענו ראש המכללה ד"ר אסף מלאך. אינני בקיא בפרטים, ולא באתי להצטרף לקלחת, אך בדבר אחד כל הזועקים והמוחים דווקא צודקים: הם מבינים שהנושא חשוב. האופן בו אנו תופסים את עצמנו כ"אזרחים בישראל", איננו עוד מקצוע חובה בבית הספר, אלא מוקד שיכול להשפיע באופן עמוק על ערכינו ועל הכרעותינו במהלך החיים.

בשנת הלימודים במכללה התעסקנו עם שאלות יסוד, כגון: האם האדם הוא יצור "חברתי בטבעו" – או שהוא אינדיבידואל, אשר רק באופן מלאכותי יוצר "אמנה חברתית"? האם הלאומיות היא המצאה מודרנית, שאולי כבר הגיע קיצה – או שהיא תופעה שיסודותיה מובנים עמוק בהיסטוריה האנושית, בגלגולים שונים? ומתוך כל אלה – מהי בעצם מדינת-לאום, במקרה שלנו – מדינת ישראל?

לעיתים קרובות בשיח הציבורי, לא מתמודדים ברצינות עם שאלות מעין אלה, או שמתייחסים אליהן באופן חד-צדדי ובסיסמאות שטחיות. אך אם רוצים לגדל מנהיגים, או לפחות לפתח לתלמידים הצעירים את ה"זהות ומדיניות" שלהם - כדאי לעסוק בשאלות אלה בהעמקה, יסודיות וביישוב-דעת.
כבר מהשנים הראשונות לקיומה של המכללה, נעשו ניסיונות לקחת את החומרים והרעיונות שנלמדים במכללה ולפעול איתם במערכת החינוך. לשם כך הוקם "המכון להוראת האזרחות וההיסטוריה", אשר עבר גלגולים שונים, ובין השאר הוציא, תחת ידיה האמונות של ריקי ממן, חוברות העשרה למורים, אשר נגעו בדיוק בנושאים הללו. כיום עיקר הפעילות של המכון הוא בהפקה של קורסים אקדמיים מקוונים, בשיתוף עם מכללת "אורות ישראל" ברחובות, אשר נועדו לסטודנטים להוראה בתחומי ההיסטוריה והאזרחות. בקורסים אנו מבקשים לתת למורים-לעתיד משהו מהמבט של המכללה – שילוב בין פרספקטיבות היסטוריות והגותיות לבין שאלות מדיניות אקטואליות.

אמנם הוויכוחים על תוכן לימודי האזרחות לא צפויים להיעלם בעתיד, אבל אפשר לקוות שרמת הדיון בין אוחזי הגישות השונות כלפי מהותה של האזרחות תהיה גבוהה ומעמיקה יותר, ושמעבר לסיסמאות אותן אנו רגילים לשמוע תהיה הבנה של מטעני העומק והמחשבה על בסיסם צמחו הגישות. באופן מצער, דווקא אופיו של הוויכוח על לימודי האזרחות מהווה דוגמה רעה לילדי ישראל כיצד אמורה לתפקד חברה דמוקרטית המושתתת על הסכמיות ופשרה. אנו מקווים לסייע במעט בשינוי השיח לטובה.