מדינה פלסטינית היא רק טקטיקה להחלשת ישראל.
הקמת "מדינה פלסטינית" במסגרת חתימה על הסדר קבע מקובלת כבר על רוב סיעות הכנסת ועל רוב הפוליטיקאים. גם נראה כי הציבור השלים עם אותו מונח ערטילאי. אמנם לא ברורים עדיין בדיוק התנאים שייכללו בהסדר זה, אך ברור שלפי המציאות הפוליטית הקיימת, תנאי בסיסי לכל הסכם יהיה הקמת ישות פלסטינית עצמאית בשטחי ארץ ישראל. למען הגילוי הנאות אומר, שנקודת ההנחה שלי היא שגם אם ייחתם הסכם שכזה, ואפילו יקבלו הערבים את כל מבוקשם, לא ישרור לעולם שלום אמיתי בינינו לבין שכנינו. את נקודת המוצא הזאת אני מבסס על ההבנה שמטרת העולם הערבי איננה להגיע להסדר עם ישראל, אלא להשמיד את הישות הציונית, וכפי שאוכיח להלן.
פקטור חשוב בסכסוך בינינו לבין הערבים הוא האסלאם. רעיון מרכזי באסלאם הוא כיבוש כל העולם, ובמיוחד השטחים שלטענת המוסלמים היו פעם ברשותם. ישנם גם חדית'ים המצווים על המוסלמי להרוג כל יהודי מאחורי כל עץ ואבן. הערבים גם הוכיחו את נאמנותם המוחלטת לאנטישמיות בין היתר באמצעות הפצת ספרו של היטלר – מיין קאמף – וכן באמצעות הפצת פרסומים ארסיים, שבהם היהודים מושווים לקופים וחזירים המזהמים את העולם. בנוסף, הציע השמאל הישראלי בעבר פשרה שבמסגרתה יוותרו הערבים על חזרה לגבולות 48 בתמורה להסכמת ישראל לחזרה לגבולות 67. גם את הרעיון הזה דחו הפלסטינים על הסף. הערבים טוענים ש"כולה שלי" ושללא קבלת כל מבוקשם לרבות זכות השיבה, לא יהיה הסכם. אם כן, הסכסוך במזרח התיכון הוא "משחק סכום אפס", שבו הערבים לא יפסיקו להלחם עד להשמדת ה"אויב הציוני" כהגדרתם.
ישאלו השואלים ובצדק, למה בכל זאת מנסים הערבים לחתור להסכם עם ישראל?
התשובה לשאלה זאת היא שהעולם הערבי וראש החץ שלו בשנים האחרונות יאסר ערפאת, הבינו כי לא ניתן לחסל את ישראל על ידי מכת מלחמה, ולכן פנו לחסל את ישראל בשיטת השלבים. בשלב ראשון החליטו להגיע להסדר מדיני עם ישראל שבסופו תוקם מדינה פלסטינית. המושג "מדינה" איננו משמעותי כלל בתרבות המוסלמית והערבית, אך אויבינו הבינו שיש להשתמש במושג המערבי על מנת לזכות בלגיטימציה בינלאומית. מבחינה בינלאומית הקמת מדינה חדשה היא מצב בלתי הפיך. גם אם בעתיד תפרוץ מלחמה, לא תוכל ישראל לשוב ולספח אליה את שטחי המדינה הפלסטינית. מדינה איננה ניתנת לביטול. כלומר, הקמת מדינה פלסטינית פירושה קודם כול איבוד השטחים הכלולים במדינה זו לעולם.
גם אם לא נקבל את ההנחה שהקמת מדינה פלסטינית היא תחבולה שמטרתה להחליש את ישראל, עלינו להבין שצעד כזה יגרור בהכרח תהליך שיביא להשמדת הישות הציונית. ברצוני לחזות את אשר יקרה להערכתי ביום שלאחר הקמת המדינה הפלסטינית. כאמור, תנאי ההסכם שבמסגרתו תקום מדינה זו אינם ברורים, אך אבסס את התחזית על סמך הידוע מתכנית מפת הדרכים האמריקנית ותכנית השלום הסעודית. התחזית תחולק לשניים: תיאור ההשלכות כלפי חוץ ותיאור ההשלכות כלפי פנים.
כלפי חוץ
א. משמעות הקמת המדינה הפלסטינית דה פקטו היא נפילת חומת ההגנה של הרי השומרון על גוש דן. לאחר מלחמת ששת הימים הזמין הנשיא האמריקני ג'ונסון מהמטכ"ל האמריקני חוות דעת לגבי השטחים ההכרחיים לישראל על מנת לשרוד. חוות הדעת קבעה באופן נחרץ שללא השומרון יוכל כל צבא לחדור לישראל ממזרח וממילא לשלוט על גוש דן ושפלת החוף, בלי יכולת של ישראל להגן על עצמה.
ב. מייד לאחר הקמת המדינה ידרשו הפלסטינים מהקהילייה הבינלאומית לקבל את כל הזכויות של מדינה ריבונית רגילה, לרבות: זכות השיבה, חתימה על הסכמים צבאיים עם הגרועים שבאויבינו, מעבר בטוח בין שטחי עזה ויו"ש (כלומר ביתור הנגב) ועוד. כל הדרישות הללו מגובות בתקדימים במשפט הבינלאומי, ומן הסתם יזכו לתמיכה בינלאומית רחבה. ברור שצעדים אלו יאפשרו למדינה הפלסטינית להוות איום קיומי על מדינת ישראל שלא תוכל להגן על עצמה בתנאים אלו.
ג. לא צריך דמיון פורה במיוחד כדי להבין ששליטה גיאוגרפית פלסטינית על רצועת החוף של ישראל באמצעות הרי השומרון תהפוך את כל גוש דן למטווח ברווזים כדוגמת שדרות. פתיחת המעבר בין השומרון לירדן תאפשר הברחות נשק בקנה מדה שלא הכרנו שישמש להפגזה בלתי פוסקת של ערי ישראל.
ד. הפלסטינים יחתרו לסיפוח שטח ירדן עם הגדה המערבית. במהרה יתברר ש"שתי גדות לירדן זו שלנו זו גם כן" איננו שיר געגועים אלא סיוט קיומי. הפלסטינים ימרדו בשלטון ההאשמי ובמהרה תקום מדינת טרור שלה גבולות פתוחים עם עיראק, סוריה וערב הסעודית.
ה. גם לפי מפת הדרכים וגם לפי תכנית השלום הסעודית, מעבירה ישראל סמכויות נרחבות לגורמים חיצוניים (הקוורטט, הליגה הערבית, הממשל האמריקני) לפקח על מימוש ההסכם ולהחליט בשאלות הגורליות ביותר לקיומה של ישראל. משמעות הדברים היא, שמייד לאחר חתימת הסכם הקבע, תאבד ישראל את עצמאותה ויחל תהליך של נגיסה בסמכויות ישראל, בדומה לתהליך שהובילה הקהילה הבינלאומית בסרביה ובקוסובו. בסוף התהליך יזרמו כוחות נאט"ו לאזור על מנת להפריד בין שני הילדים ה'מופרעים' שאינם מסוגלים להישאר לבד ללא השגחה צמודה.
ו. ערביי ישראל שכבר היום דואגים להודיע על נאמנותם ושייכותם לעם הפלסטיני, יזדרזו לקפוץ לעגלה המידרדרת וידרשו לקבל אוטונומיה על בסיס ההכרה הישראלית בזכויות המיעוט הפלסטיני. לאחר מכן, הם יבקשו להסתפח למדינה הפלסטינאית. במהרה, תימצא ישראל עם סוסים טרויאניים במקומות שלא חלמה עליהם מעולם.
כלפי פנים
תכנית ההתנתקות יכולה לשמש אותנו כפיילוט לבחינת ההשלכות החברתיות והכלכליות שיהיו להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67':
א. כלכלה – פינוי 8,000 יהודים מגוש קטיף עלה למשק הישראלי עשרה מיליארד ₪. חשבון פשוט, גם אם הוא איננו מדויק, מעלה שגירוש 300,000 יהודים מכל יישובי יהודה ושומרון יכול לעלות למדינה מאות מיליוני שקלים (לצורך השוואה, תקציב המדינה הכולל לשנת 2008 עומד על 314 מיליארד ₪). בנוסף, כפי שראינו בתקדים גוש קטיף, אלפים רבים מתוך המגורשים יאבדו את מקום עבודתם וייפלטו ממעגל העבודה. המצב שייווצר במדינה ירחיק משקיעים זרים והמורל הלאומי הירוד יפגע ברצון של ישראלים ליצור יזמות מקומיות. קשה לדמיין מה יהיו ההשלכות החמורות של כל אלו על הכלכלה הישראלית.
ב. חברה – תושבי גוש קטיף וצפון השומרון סבלו לאחר הגירוש מתופעות חברתיות קשות. זוגות רבים התגרשו, משפחות התפרקו, פרצו מחלות רבות כתוצאה ממצב נפשי ירוד, התאבדויות, הידרדרות נוער לסמים ולאלימות, נשירה ממוסדות חינוך, ירידה מהארץ ועוד - כל אלו תוצאות ישירות של תלישת התושבים מביתם. גם בכלל החברה הישראלית קיימות תופעות מדאיגות עקב הגירוש שרק יתעצמו במקרה של פינוי יו"ש חלילה. הסולידאריות החברתית שהיא הבסיס החשוב לקיום כל חברה תתפורר, האמון בשלטון יחדל מלהתקיים, תתרחש ירידה במוטיבציה לשרת בצה"ל, המורל הלאומי יפגע קשות, ותאבד האמונה בקיום הישראלי. תופעות אלו יהיו חזקות הרבה יותר במקרה של איבוד השליטה על מזרח ירושלים והכותל המערבי. זוהי אולי ההשלכה החמורה ביותר, שכן ללא אמונה, מורל לאומי וסולידאריות חברתית לא נוכל להמשיך ולשרוד במדינת ישראל.
ג. דמוגרפיה – המורל הלאומי הירוד יביא בהכרח לירידה מהארץ. כוח העבודה הצעיר יחפש עתיד טוב יותר במקום אחר (כפי שרבים כבר עושים כיום). כמובן שהמצב המוראלי הקשה יפגע גם בילודה היהודית והדמוגרפיה היהודית תיפגע קשות.
ברור אם כן שאנו חייבים לפעול לשלילת הרעיון המסוכן של הקמת מדינה פלסטינית בכל מחיר.
