אווירת המלחמה באזורנו הולכת ומתחממת. לפני שבועות בודדים דוּוח על מערכת טילים איראנית שנשלחה לסוריה. מלבד איראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, הגורם הראשי המשמש בריח לציר הרשע הוא אכן סוריה. זו מצויה בלב העניין וההיערכות, מאיצה ומסלימה את המרחב למתיחות מתמדת, ומתאמת בין כל חלקי הקואליציה המלחמתית נגד ישראל. להמחשת הדבר, בסוף חודש פברואר כינס נשיא סוריה בשאר אסד מפגש פסגה בדמשק, עם נשיא איראן אחמדינג'אד ויו"ר חיזבאללה חסן נסראללה.

נגד סוריה יש תיק מדיני-מלחמתי רב-חומר תומך-טרור גדוש ומלא. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ארגנה דמשק כוחות פלישה נגד הישוב העברי בארץ. בתש"ח תקף הצבא הסורי את ישראל. משנות ה-50' עד מלחמת ששת הימים בוצעו הפגזות ארטילריה ותקיפות טרוריסטיות משטח רמת הגולן אל הקיבוצים בעמקים למטה. משנות ה-60' החלה דמשק לתמוך בפת"ח של ערפאת והחזית העממית של חבש ולעודדם. בשנות ה-70' פלש צבא סוריה ללבנון במלחמה ברברית נגד עדת המרונים הנוצרים, הקשורים לישראל. בשנות ה-80', הודות לבסיסי אימון בבקעה שבמזרח לבנון, הגישה סוריה סיוע ונתנה הדרכה לרשימה מגוונת של תנועות טרור – ומעל כולן לחיזבאללה, לאמל ולמפלגה הסורית הלאומית.

מנגנוני הביטחון והמודיעין של סוריה עמדו מאחורי פעילות רחבת הקף של חטיפות מטוסים ואישים, התנקשויות ומעשי טרור, והתקפות בתוך שטח ישראל – נגד יהודים/ישראלים, לבנונים/נוצרים, אמריקנים ואחרים. חשדם של כולם שטביעות אצבע סוריות קשורות לטרור הרצחני בביירות ובצור, במעלות וקריית שמונה, בבואנוס-איירס ובניסיון החטיפה של מטוס אל-על בלונדון. לרוב, היו המוציאים לפועל האכזריים פלסטינים ושיעים.

התמיכה של סוריה במיוחד בחיזבאללה היא בהיותה גשר יבשתי למשלוחי נשק מאיראן ומסוריה עצמה, המועברים לשטח לבנון ולידי חיזבאללה. הימצאותם של מטות ההנהגה של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בדמשק מקרינה על זיקתה של סוריה במלחמת הפלסטינים נגד ישראל. ולהמחשה נוספת ועדכנית לברית זו, בימים אלה הסתיים ליד דמשק קורס אימונים צבאי לצעירים פלסטינים, נוכח הקמתו של ארגון טרור פלסטיני חדש: "פתח אל-אינתיפאדה". השם נועד, כנראה, לנגח את ארגון "פתח" של אבו-מאזן, הנחשב פשרני והמצוי בדרכו לכריתת שלום עם ישראל.

ידי סוריה – בכל

סוריה היא אבן ראשה של התמורה האסטרטגית שמתחוללת לרעת ישראל בשנים האחרונות. בעבר לבנון, איראן וטורקיה אהדו את ישראל או לא גילו עוינות כלפיה. כיום, שלושתן הן בחזית המערכה האנטי-ישראלית ועמדתן מהווה לישראל מפולת מדינית-אסטרטגית קשה נוכח טבעת השנאה המתרחבת ומתהדקת סביבנו.

להישג הסורי במערכה האזורית נגד ישראל יש כמה ציוני דרך: הפלישה ללבנון ב-1976, החיבור לאיראן ב-1980, וההתפייסות עם טורקיה ב-2004 שהתבטאה בביקורו של בשאר אסד אצל ראש הממשלה הטורקי ארדואן. על בסיס אינטרסים משותפים סוריים-טורקיים בשאלה הכורדית ובשאלת הגבולות בין המדינות, הפכה טורקיה מבעלת בריתה של ישראל לאויב תוקפני. ללא ספק, הרחקת טורקיה מישראל היא ניצחון מדיני סורי רב-משמעות.

כאשר הנחית צה"ל מכה קשה על הארגון השיעי ב-2006, הצליח חיזבאללה הודות לסוריה להשתקם ללא קושי. ללמדנו, שעד שסוריה לא תחטוף מכה אנושה, אין מקום להספיד את חיזבאללה. למעשה, ובפרספקטיבה אסטרטגית ארוכת טווח, מלחמת לבנון השנייה, הייתה למעשה לשווא. על מנת להשיג הכרעה בלבנון, לא נכון להתעלם מתפקידה המרכזי של סוריה, ולהשאירה בעתיד מחוץ לזירת ההתכתשות.

בשׂורת המהפכה האיראנית-שיעית נהנית משיתוף פעולה הדוק ביותר עם המשטר העלווי בדמשק, עד בעל-בק, נבטייה ודחייה בדרום ביירות. ברית איראנית-סורית זו נולדה כבר בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, על רקע מלחמת המפרץ שבין עיראק ואיראן, ונמשכת עד היום. אין זה סביר כי דמשק תפֵר אותה במחי יד, ולבקשתן של ישראל ושל ארה"ב.

בכלל, הקשר בין חיזבאללה והפלסטינים, וגם בין חיזבאללה ואיראן, עובר בשלום דרך דמשק. באפריל 2007 הודה סגן-ראש חיזבאללה נעים קאסם, כי המשטר בטהרן מאשר כל פעולה של הארגון;וביוני 2010 התכוון חיזבאללה לשלוח אוניית משט מלבנון לעזה עבור הפלסטינים. במקרים אלה מרחף צילה של סוריה – בתפקידי תיאום, תכנון או אישור הפעילויות נגד ישראל.

המסע המתמיד של השמאל ושל שותפיו למען ירידת ישראל מרמת הגולן לשם השגת שלום עם סוריה, לא נח לרגע, בעוד שסוריה מצידה אינה חדלה לחרחר מלחמה ומאיימת ביוזמת "התנגדות" נגד הכיבוש הישראלי בגולן. כאקט של כניעה, מכריזה ממשלת ישראל פעם אחר פעם על נכונותה למשא ומתן עם סוריה. לתיאטרון האבסורד הזה במרחב אין כללים, אין היגיון ובוודאי שאין בו מוסר. תפיסת העולם ההזויה, הבנויה על המשוואה של "שטחים תמורת שלום", עלולה להוביל להתקפלות מחפירה. לפיכך, יש להחליפה לאלתר באמירה ברורה ומפורשת, המלווה במעשים גדולים שיבשרו כי ישראל לעולם לא תרד מרמת הגולן.

פורסם בכתב העת 'מראה'