הרצאות נבחרות

ההרצאות הניתנות במכללה עוסקות במגוון הנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי, תוך ניסיון לעצב תפישה אסטרטגית ושיח תרבותי המבוססים על ערכי העם היהודי. אנו רואים חשיבות רבה בחשיפת תכנים אלו בפני הציבור הרחב. בדף זה מוצגים סיכומי הרצאות נבחרות שניתנו על ידי מרצי המכללה, המספקים הצצה אל השיח האינטלקטואלי המתפתח בין כותלי המכללה.

13 שנה ל9/11: הטובים חלשים, וזה מסוכן / עמית הלוי -

האידיאולוגיה שמובילה את המערב מקדשת את החולשה ועויינת את השימוש בכח, גם למטרות טובות. זוהי הזמנה לרעים לצחוק ולנצח

עומק הרפואה כעומק המחלה - ד"ר דניאל שליט

המרפא לתחלואיה של מדינת ישראל אינו יכול להיות רק תיקון שטחי, כמו למשל איוש המערכת הקיימת באנשים יותר "ימניים". התיקון הדרוש צריך להיות שווה בעוצמתו אל השבר והחולי, או עולה עליהם.
למצבה של מדינת ישראל אין דומה בעולם ובהיסטוריה. האיומים הפועלים מולה מבחוץ הם טוטליים, וגם כוחות ההרס העצמי הפועלים בה מבפנים מגיעים כיום עד להרס עצמי מוחלט.

יחסי ישראל אירופה: מתוכנית החלוקה לגדר ההפרדה - ד"ר שלמה פרלה

בשנת 1947 תמכו רוב מדינות אירופה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, והצביעו בעד "תכנית החלוקה" של האו"ם. ברור שלתמיכת האירופאים היה משקל רב בתהליך שהוביל להקמת מדינת ישראל.

חמישה עקרונות מקראיים לבניית חברה יהודית צודקת - מר בני פורת

מזה אלפי שנים עוסקים הפילוסופים בניסיון לגבש עמדה ביחס לשאלות המתעוררות מקיומם של פערים כלכליים בחברה: מה מעמדו של הקניין הפרטי, כיצד יש לחלק את העוגה הכלכלית בחברה, מה האחריות של החברה כלפי החלשים שבתוכה, מהו האחריות של החלש כלפי עצמו ועוד. 

הקמת מדינת היהודים: ניצחון הצדק - מר אריה סתיו

אחד הגורמים החשובים ביותר בביסוס הרציונל הקיומי של מדינה הוא העוצמה הרוחנית-מוסרית ובעקבותיה המורל הלאומי של אזרחי המדינה. סגן ראש ממשלת צ'כוסלובקיה בתקופת מלחמת העולם השנייה, יאן מסריק, טען לפני שנים רבות כי "אומה אשר גווה שבור לא תינצל, אפילו יהיה לכל אחד מאזרחיה טנק בחצר ומטוס מעל גג ביתו". המורל הלאומי הנגזר מהאמונה בצדקת הדרך חזק מכל כוח צבאי. אמנם נמחק שמה של צ'כוסלובקיה מן המפה למשך מספר שנים בעקבות הפלישה הגרמנית ב-1939,

מי הם קובעי המדיניות בחברה? - הרב זאב סולטנוביץ

הפקת לקחים בחברה
מפורסמת הקביעה שהלקח העיקרי שניתן ללמוד מן ההיסטוריה הוא, שבני אדם אינם לומדים ממנה דבר. חשיבות הלימוד מן העבר באה לידי ביטוי באפשרות לסקור בצורה רחבה ומקיפה מציאויות קודמות שבהן בני האדם התעמתו עם מצבים שונים ומגוונים וביכולת להפיק לקחים מהתוצאות של המצבים הללו בכדי להביא למציאות חברתית ואנושית טובה יותר.

מעורבות ישראל בלבנון: ההחמצה האסטרטגית - ד"ר מרדכי ניסן

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
בשנת 2000 הכריז ראש הממשלה אהוד ברק על נסיגת צה"ל מדרום לבנון. הנסיגה החפוזה הביאה להתפרקות הגורמים המתונים בלבנון ולהשתלטות מהירה של גורמים אסלאמיים קיצוניים כחיזבאללה על השטח. בתוך זמן קצר מצאה ישראל את עצמה חולקת גבול משותף עם שגרירי איראן המהווים איום אסטרטגי על השטח שמגבול הצפון ועד למרכז המדינה (איום שאכן התממש במלחמת לבנון השנייה).

צידוקה של ישראל כמדינת לאום בזירה הבינלאומית - ד"ר אסף מלאך

בעיית הלאומיות היא בעיה כואבת ומטרידה בעולם כולו. הרעיון בבסיס מדינת הלאום קובע שכל עם זכאי להגדרה עצמית במסגרת מדינית ריבונית, וכל מדינה אמורה לבטא את תרבותו של עם מסוים אחד. רעיון זה התבסס בהדרגה בהגות הפוליטית, במשפט הבינלאומי וביחסים הבינלאומיים, והפך לנורמה מקובלת במאה העשרים. במהלכה, נתפרקו בהשראת רעיון זה האימפריות הגדולות של אירופה, והוקמו עשרות רבות של מדינות חדשות. לאורו גם התקבלה בעצרת האו"ם בט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947, ההחלטה המאמצת את תכנית החלוקה, הכוללת קריאה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

תפיסת הבטחון של צה"ל: מכשל מושגי לכישלון מבצעי - אל"מ (מיל.) יהודה וגמן

מלחמת לבנון – הכישלון
ניתן להתווכח על מידת ההצלחה של מלחמת לבנון השנייה בהשגת יעדיה המדיניים. מה שברור הוא שמבחינה צבאית מדובר בכישלון צורב. צה"ל הגדול שניצח בכל מלחמותיו, לא הצליח להשיג ניצחון מהיר וחד משמעי נגד ארגון טרור בעל יכולות צבאיות מוגבלות ומספר חיילים מועט, למרות עדיפותו הצבאית הברורה והעוצמה האדירה שהופנתה כנגד חיזבאללה.

מדינה פלשתינית: סיכונים והשלכות - עו"ד אליקים העצני

הקמת "מדינה פלסטינית" במסגרת חתימה על הסדר קבע מקובלת כבר על רוב סיעות הכנסת ועל רוב הפוליטיקאים. גם נראה כי הציבור השלים עם אותו מונח ערטילאי. אמנם לא ברורים עדיין בדיוק התנאים שייכללו בהסדר זה, אך ברור שלפי המציאות הפוליטית הקיימת, תנאי בסיסי לכל הסכם יהיה הקמת ישות פלסטינית עצמאית בשטחי ארץ ישראל. למען הגילוי הנאות אומר, שנקודת ההנחה שלי היא שגם אם ייחתם הסכם שכזה, ואפילו יקבלו הערבים את כל מבוקשם, לא ישרור לעולם שלום אמיתי בינינו לבין שכנינו. את נקודת המוצא הזאת אני מבסס על ההבנה שמטרת העולם הערבי איננה להגיע להסדר עם ישראל, אלא להשמיד את הישות הציונית, וכפי שאוכיח להלן.

העולם החופשי והאסלאם הרדיקאלי: תדמית המראה - ד"ר דוד בוקעי

בשנים האחרונות ישנה הרגשה שהעולם החופשי (וישראל בתוכו) כורע ברך ונוחל תבוסות רבות במאבקו מול האסלאם. השאלה המתבקשת מהרגשה זו היא, איך יתכן שהמערב המשגשג והצומח איננו מצליח להתגבר על האסלאם הפרימיטיבי?
נראה שהסיבה החשובה ביותר בהבנת הכישלון נעוצה במה שמכונה "תבנית המראה". העולם החופשי בונה אסטרטגיות ופועל במישור הדיפלומטי כשהוא מוּנע על ידי מאפיינים תרבותיים וערכים מערביים. הוא מניח ומצפה שהיריב האסלאמי יפעל גם כן במסגרת אותם כללי משחק, בשעה שמערכת המושגים והערכים המניעים את המדיניות האסלאמית שונים לחלוטין.

האיום הדמוגרפי – מיתוס או מציאות? - מר יורם אטינגר

המושג "השד הדמוגראפי" הפך בשנים האחרונות לשחקן מרכזי בגיבוש מדיניות הביטחון הלאומי המונעת על ידי תחושת פטליזם ודמוגרפוביה (פחד משולל יסוד מהדמוגרפיה הערבית). יזמות כגון עקירת יישובי עזה וצפון השומרון וכגון הקמת גדר ההפרדה התבססו על ההנחה שלפיה היהודים כביכול נידונו להפוך למיעוט בין הירדן לבין הים התיכון. אך מה אם ההנחה מוטעית באופן גס? הייתכן שהנתונים המוטעים התקבלו ע"י הממסד הדמוגראפי, התקשורתי והפוליטי בישראל ללא בדיקה? הייתכן שהמציאות מוכיחה שהיהודים נהנים מרוח גבית דמוגרפית, ושהדמוגרפיה היא נכס – ולא נטל – אסטרטגי בעבור הרוב היהודי?

מו"מ עם מדינות ערב: פרדוקס הסחטן - פרופ' ישראל אומן

פרדוקס הסחטן
ראובן ושמעון מוכנסים לחדר קטן שבו מזוודה המכילה שטרות כסף בסכום של 100,000$. בעל המזוודה מציע להם את ההצעה הבאה: "אני אתן לכם את הכסף שבמזוודה, אבל רק בתנאי אחד... אתם נדרשים לנהל מו"מ ולהגיע להסכמה על אופן החלוקה שלו. רק כך אסכים לתת לכם את הכסף".

פסיכולוגיה ותרבות יהודית - ד"ר ברוך כהנא

פסיכולוגיה: מדע או תרבות?

הפסיכולוגיה נתפסת לרוב כ'מדע' וממילא דיון בפסיכולוגיה יהודית הוא מעין ניסיון לדון על חוקים אוניברסליים בצורה פרטיקולארית, ודומה לדיון על 'כימיה בודהיסטית' או 'פיזיקה מוסלמית'.

אמדן הכוח במערכת הדמוקרטית - פרופ' ישראל אומן

"אנחנו נגד שלטון של אגד /
אנחנו נגד, רבותי / שלטון של אגד ומפא"י /
נרד לשדה בוקר / לתפוס את הממזר /
נגמור את החשבון / עם שר הביטחון."